תקיעת שופר בראש השנה. ראש השנה

רש"י שם, ד"ה אלא ביבנה, ושם ל ע"א, ד"ה ובראש השנה לא היו והן התנאים כמו שאמרנו למעלה הללו שונין שיעור תרועה כשלש יבבות והללו שונין שיעור תרועה כשלשה שברים
ומוסיף שאלה נוספת: אמר רבא: אי מדאורייתא היא — במקדש היכי תקעינן? ע"פ שלושת ההסברים האלה הסבירו את דברי הגמרא על ערבוב השטן: יש שהסבירו שהכוונה לשטן שמשטין עלינו כשאנחנו עושים מצוות הרמב"ם בהל' שופר א,ב הדגיש שרק במקדש תוקעין בחצוצרות ובשופר כאחד וציין את הלימוד מהפס': "בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה' "

תקיעת שופר כקורבן

בה מקיימים את מהותה ורוחה של המצוה שהוא הזכרון.

23
תקיעת שופר
שורש ההבדל בין ניסוחנו לניסוח שנמסר בשם הגרי"ד הוא ששירה במקדש נלווית לעבודה אחרת, כלשונו של רש"י, על פי חז"ל: "'עבודת עבודה' - הוא השיר במצלתים וכנורות, שהיא עבודה לעבודה אחרת" רש"י, במדבר ד, מז
סידור/נוסח עדות המזרח/ראש השנה/תקיעת שופר
בְּכָל יוֹם אֲבָרְכֶךָּ וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד
פורטל הדף היומי: מאה תקיעות בראש השנה (ראש השנה לג
מכן עולה ששלוש התרועות שיש להשמיע בראש השנה הן תשעה קולות
וביום הכפורים, אז גמר תקון החותם דקדשה, שהיא תקון התנוצצות המחין הרמ"מ כשר הוכיח עוד מהגמרא סוכה מג ע"ב, האומרת שנטילת ערבה ביום השביעי דוחה את השבת, ואין חשש של "שמא יעבירנו"
תְּהִלַּת יְיָ יְדַבֶּר פִּי וִיבָרֵךְ כָּל בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד יש שכתבו שהכוונה לבית דין של 23 דיינים

תקיעת שופר ומשמעותה

אבל בחזרת הש"ץ של תפילת מוסף הן דראש השנה והן דיוה"כ היה מטה את כסאו לצד צפון והסתכל על הקהל.

19
הלכות ראש השנה
מכיון שהוא רואה שאנחנו תוקעים בשופר הרבה מעבר למה שאנחנו מחוייבים, הוא אינו יכול להשטין עלינו שאנחנו לא אוהבים לקיים את המצוה
תקיעת שופר בשבת במקדש, במדינה ולאחר החורבן
הרב ישעיהו דטראני, בפסקי רי"ד, כתב: "התקין ריב"ז שיהיו תוקעין בכל מקום שיש בו בית דין ואפילו של שבעים ואחד, כדי לעשות זכר למקדש "
ראש השנה במודיעין: אירועי תקיעת שופר באווירה משפחתית
וְתִכָּנֵס לָנוּ וְלָהֶם לִפְנַי וְלִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין
והתשובה: "נאמר: 'באחד לחודש' ויקרא שם — במקום שיודעים מתי אחד לחודש", דהיינו במקום שיש בו בית דין שמקדש חודשים, שם מגלה התורה שיש לתקוע אמר להם ריב"ז לבני בתירא: נתקע? פתח לדברים אלה אפשר לראות בדברי הגמרא הבאים: 9
ובאותו זמן הצטופפו הבחורים נגדו להסתכל על פני קדשו, והיו אומרים שזהו סגולה לח"נ, ואמרו שלכוונה זו היה מטה הרבי את כסאו ומסתכל על הקהל" , עמ' 30 לאחר מכן מובאת תקנה נוספת של ריב"ז: "שיהא יום הנף כולו אסור", אך היא שונה משתי קודמותיה

סידור/נוסח עדות המזרח/ראש השנה/תקיעת שופר

מסיבה זו גם חסרו חמישה דברים בבית שני יומא כא ע"ב , וביניהם גם השכינה.

7
אנציקלופדיה יהודית דעת
שופר בירושלמי ראש השנה ד, א : כתוב אחד אמר "יום תרועה" במדבר כט, א , וכתוב אחד אמר "זכרון תרועה" ויקרא כג, כד , הא כיצד? ראה עוד: הרב מאיר שמחה הכהן מדווינסק, משך חכמה לויקרא כג, כד; הרב אליהו בקשי דורון, "ראש השנה שחל בשבת", בהיותו קרוב — אסופת מאמרים לימים הנוראים, מרכז שפירא תש"ס, עמ' 157—165
הלכות ראש השנה
ועל הדרך שהצענו נוכל להסביר, שגם לשופר יש שייכות לעבודת המקדש, ודינו אף כעבודה פנימית
אנציקלופדיה יהודית דעת
עוד על הפולמוס, ראה: הרב שלמה יוסף זוין, המועדים בהלכה, עמ' נב; הרב שמואל הכהן וינגרטן, "גאוני ירושלים ותקיעת שופר ביום טוב של ראש השנה שחל בשבת", סיני, כה תש"ט—תש"י , עמ' שלז—שלט; בצלאל לנדוי, "הפולמוס בירושלים על תקיעת שופר בר"ה שחל בשבת" ישורון, א תשנ"ו , עמ' תלג—תמ; הרב מנחם מנדל קמינצקי, "תקיעת שופר בירושלים בראש השנה שחל להיות בשבת", אור הדרום, ג, תשמ"ו , עמ' קא—קכ